שאלה למתחילים: מה עדיף – להפסיד 1,000 ₪ או להפסיד 100,000 ₪?
עוד שאלה: אם כולם יודעים את התשובה, למה לא כולם פועלים לפיה? למה כל כך הרבה יזמים נכנסים להשקעות גבוהות לפני שהם שמו את כל המספרים בטבלה, בדקו שהם עושים שכל מבחינה פיננסית?
שכירת מקום, שיפוץ, קניית ציוד, התקנת תאורה ומיזוג אויר, בניית תפריט, עיצוב ואדריכלות, גיוס עובדים, קניית חומרי גלם והקמת אתר אינטרנט – כל אלה עולים בדרך כלל מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים (תלוי במיקום, בגודל וברמת ההקפדה). לכן מומלץ ואף הכרחי לתכנן לפני. ובכל זאת, אנחנו פוגשים רבים שמגיעים לצד הפיננסי רק בסוף, אם בכלל.
בדיקת כדאיות היא למעשה תעודת ביטוח: השקעה של סכום קטן היום כדי לא להפסיד סכום גדול פי מאה מחר.
בתהליך בדיקת הכדאיות אנחנו נוסעים בזמן לעתיד כדי לבחון אם כדאי להיכנס לזה, כמה אנו עלולים להפסיד גם כמה אנו עשויים להרוויח בתרחישים שונים. זה פחות מסובך ממה שזה נשמע, כי לפחות חצי מהמידע כבר ידוע לנו: אנחנו יודעים כמה נוציא.
אז מה כולל תהליך בדיקת הכדאיות:
- הערכת היקף ההשקעות הצפויות (על בסיס הצעות מחיר)
- טבלה מרכזת של ההוצאות הקבועות – שכר דירה, חשמל, פרסום וכד'
- תכנון הוצאות מזון משתנות – בהתאם לתפריט ולתמחיר המנות
- תכנון הוצאות שכר עבודה
- בניית דו"ח רווח והפסד חודשי
- תכנון תזרים המזומנים – רווחים/הפסדים, הוצאות מימון והחזר הלוואות
למעשה, אנחנו יודעים "הכל" חוץ מ… כמה לקוחות יגיעו למקום וכמה כסף המקום יכניס. לכן, השיטה היא לבנות מספר תרחישים – פסימי, ריאלי ואופטימי.
בסופו של דבר, נוכל לחשב באופן די מדויק את רמת ההכנסות בה אנו לא מפסידים ולא מרוויחים. זוהי נקודת האיזון של העסק. כל שנותר לשאול הוא – האם מדובר ברמת הכנסות ריאלית? כמה לקוחות צריך בחודש/ביום/בשעה כדי להגיע לנקודה זו.
* השירותים הפיננסים מבוצעים על ידי ארז אלבו.
